אמירנט או אנגלית בפסיכומטרי? איפה באמת קל יותר להוציא פטור

ההתלבטות אם לגשת למבחן הפסיכומטרי או להסתפק במבחן אמירנט (או לשלב ביניהם) מעסיקה כמעט כל סטודנט לעתיד שמעוניין להוציא ציון פטור באנגלית. בעוד ששני המבחנים בודקים את אותה רמת שליטה באנגלית (נכון לעכשיו), הם בנויים בצורות שונות לחלוטין ויש להם יתרונות וחסרונות שונים.

הבחינה הפסיכומטרית המלאה

פרקי האנגלית בבחינה הפסיכומטרית מהווים 20% מהציון הכללי שלכם. המבחן כולל בדרך כלל שני פרקי אנגלית בני 20 דקות ו-22 שאלות כל אחד (ולעיתים פרק פיילוט נוסף). השאלות הן שאלות אמריקאיות סטנדרטיות (רב-ברירה) העונות על מיומנויות של השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא.

יתרונות:

• המבחן מתקיים על נייר (למי שמעדיף למרקר לסמן בעיפרון).
• כל השאלות מוצגות מראש ואפשר לדלג ולחזור אליהן בחופשיות במהלך הזמן המוקצב לפרק.
• השאלות שוות במשקלן, ללא קשר לרמת הקושי.

חסרונות:

• אתם ניגשים לפרקי האנגלית כחלק ממבחן ארוך ומתיש (כ-3 שעות פלוס), כך שאתם עשויים להיות עייפים.
• דורש הכנה משולבת ואינטנסיבית גם במתמטיקה ועברית.

מבחן אמירנט (Amirnet)

אמירנט הוא מבחן ממוחשב ומסתגל (Adaptive) שבודק נטו את רמת האנגלית שלכם במטרה למקם אתכם ברמת קורס אקדמי או להעניק פטור.

יתרונות:

• מבחן קצר וממוקד: עורך כשעה אחת בלבד בממוצע.
• אתם מגיעים למבחן רעננים וממוקדים במטרה אחת בלבד - אנגלית.
• זמינות התורים גבוהה יותר, ויש מבחנים לאורך כל השנה.
• הציון מתקבל כמעט מיד לאחר סיום הבחינה בחלק מהמקרים.

חסרונות:

• מבחן מסתגל: הקושי עולה אם עונים נכון, מה שעשוי להיות מלחיץ פסיכולוגית ולייצר תחושה של מבחן קשה במיוחד.
• אי אפשר לחזור לאחור: מרגע שעניתם על שאלה והתקדמתם, התשובה סופית.
• הזמן קצוב פר שאלה/טקסט, ולא לפרק שלם.